מאמרים

להביא את כולם למישור אחד מבחינה כלכלית

מודלים כלכליים באים והולכים, קמים ונופלים. מיטב המוחות הכלכליים בעולם מנסים ליצור מודלים אשר יכולים לעזור למדינות וחברות בעלי מאפיינים מסוימים, לאמץ שיטה כלכלית מסוימת אשר מתבססת על נירטיבים אישיותיים של המדינה או הלאום וללכת איתם כברת דרך מכובדת על מנת ליצור תשתית אמיתית של הצלחה כלכלית עבור אותה חברה. מודלים שכאלו ניתן למצוא המאות, חלקן מנסות להיות מיושמות, רובן נקברות במרתפי הגינזכים, חלקן נלמדות באקדמיה ולבסוף ישנן כאלה שיהפכו את הוגיהם לחתני פרס נובל. האם זה מספק מישהו? האם יש תועלת הצורה מידתית לכמות הזמן המושקע, לכמות המידע הקיימת או לכמות השכל שאנשים טובים ויקרים משקיעים לתוך מודלים כלכליים? קרוב לוודאי שלא.

אם נבדוק את מצבו הכלכלי של כדור הארץ לא בטוח שניתן למחוא לאותם כלכלנים באקדמיות מחיאות כפיים סוערות. באופן כללי העניים נשארים עניים, העשירים הולכים והופכים ליותר עשירים ושכבת הביניים העבה קורסת תחת הנטל משום שעליה לסחוב גם את העניים וגם את העשירים. את המשוואה הזו הצליחו לשבור רק הרודנים, שליטים במדינות שאינן דמוקרטיות, הם פשוט הפכו את כולם לשכבה אחת ענייה וריכזו את כל ההון אצל עצמם. כך זה בלוב, עיראק, צפון קוריאה ועוד מדינות מן המילייה הזה.

במדינות כמו קטר או סעודיה המצב שונה בתכלית. הן לא אימצו שום מודל כלכלי ולא הבריקו בתחום הרווחה והדאגה לכלל, הן פשוט ממש ממש עשירות.

המשך מאמר